אפשרויות תעסוקה במדעי כדור הארץ

רוצים שיחת ייעוץ חינם?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם מהמוסדות הרלוונטים ללא התחייבות

עם כל התשוקה שלכם ללמוד תחום שבו תוכלו לסייע לשמירה על החיים על פני כדור הארץ, אתם בוודאי גם רוצים להבטיח שמסלול לימודים זה יאפשר לכם לנהל קריירה מצליחה, ששכרה בצידה.

בקיצור, עם סיום הלימודים, תעמדו בנקודת ההתחלה של הקריירה שלכם הממוקדת בתחום מדעי כדור הארץ.

מדעי כדור הארץ עוסקים בחקר הפלנטה ושכניה בחלל. זהו תחום מדעי מרגש, עם יישומים מעניינים ומרתקים. כדי שהבוגרים יוכלו לתת מענה לשאלות בסיסיות על מקור כדור הארץ, על ההתפתחות שלו והעתיד שלו, הקורסים כוללים שילוב של פיזיקה, כימיה וביולוגיה יחד עם גיאולוגיה, גיאוגרפיה ופליאונטולוגיה.

בעולם התעסוקה, מדעני כדור הארץ משתמשים בידע שלהם למטרות מגוונות, לדוגמה:

  • יש המשתמשים בידע זה כדי לאתר ולפתח משאבי אנרגיה ומינרלים.
  • יש הבוחרים לחקור את השפעת הפעילות של בני האדם על סביבת כדור הארץ, ומתכננים שיטות להגן עליו.
  • ויש המשתמשים בידע שלהם כדי לחקור תהליכים שונים כמו הרי געש, רעידות אדמה והוריקנים, וכדי לתכנן ישובים שלא יחשפו אנשים לאירועים מסוכנים אלה.

איפה אפשר ללמוד מדעי כדור הארץ?

האוניברסיטה העברית בירושלים

השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

האוניברסיטה הפתוחה

השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם מהאוניברסיטה הפתוחה

רוצים שיחת ייעוץ חינם?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם מהמוסדות הרלוונטים ללא התחייבות

ארבעה תחומי ליבה של מדעי כדור הארץ

ארבעת תחומי הליבה בהם עוסקים מדעי כדור הארץ, יכולים לספק הצצה גם לגבי אפשרויות תעסוקה במדעי כדור הארץ במגוון תחומים, הזמינות לבעלי הידע המתאים למשרות הקשורות לגאולוגיה, לחיזוי מזג האוויר, לחקר האוקיינוסים או לחקר גרמי השמיים.

1. גיאולוגיה: מדעי כדור הארץ

תוכנית לימודים בגיאולוגיה, בדומה לתוכנית לימודים במדעי כדור הארץ עוסקת הפלנטה שלנו, החומרים מהם היא עשויה, מבנה החומרים הללו, והתהליכים הפועלים עליהם, כמו גם חקר האורגניזם שאכלסו את הפלנטה שלנו.

אחד ההיבטים החשובים בתחום זה עוסק בבדיקת האופן שבו החומרים, המבנים, התהליכים והאורגניזמים של כדור הארץ השתנו לאורך זמן.

כמו בוגרי מדעי כדור הארץ, גם הבוגרים של תואר ראשון בגיאולוגיה:

  • מחפשים דלקים ומינרלים
  • חוקרים סכנות טבע
  • פועלים להגנה על סביבת כדור הארץ
  • עובדים כדי להבין את ההיסטוריה של הפלנטה שלנו

בדרך זו, יכולים מדענים אלה לחזות טוב יותר כיצד עשויים האירועים ותהליכי העבר להשפיע על העתיד.

גיאולוגיה היא תחום רב תחומי המורכב מתת-דיסציפלינות כגון:


2. מטאורולוגיה: מדע האטמוספירה

מטאורולוגיה היא ענף של מדעי האטמוספירה הכולל כימיה אטמוספרית ופיזיקה אטמוספרית, ומתמקד בעיקר בחיזוי מזג האוויר.

מטאורולוגיה היא מדע מעשי מאוד. אחרי הכול, כולנו מודאגים ממזג האוויר. יש היום דאגה עולמית דחופה באשר לאופן שבו האקלים משתנה לאורך זמן בתגובה לפעולתם של בני האדם. חקר המטאורולוגיה הוא בעל חשיבות קריטית בהגנה על סביבת כדור הארץ.

3. אוקיאנוגרפיה: מדע האוקיינוסים

רוב שטחו של כדור הארץ מכוסה באוקיינוסים, המהווים משאב חשוב למזון ולטובין אחרים. האוקיינוסים משמשים יותר ויותר כמקור לאנרגיה. יש להם גם השפעה רבה על מזג האוויר, ולמעשה, שינויים באוקיינוסים יכולים להניע או למתן שינויים אקלימיים.

אוקיאנוגרפיה עוסקת בחקר כל ההיבטים הקשורים לאוקיינוסים ומכסה מגוון רחב של נושאים, החל מחיים ימיים, מערכות אקולוגיות, זרמים וגלים, ועד לתנועת המשקעים ולגיאולוגיה של קרקעית הים. חקר האוקיאנוגרפיה הוא בין תחומי. המאפיינים והתהליכים של האוקיינוס פועלים יחדיו, ולא ניתן לבחון אותם בנפרד האחד מהשני.

למשל, מצד אחד ההרכב הכימי של המים משפיע על סוגי האורגניזמים שהאוקיינוס הוא ביתם. מצד שני, האורגניזמים מספקים משקעים לגיאולוגיה של קרקעית האוקיינוס.

אוקיינוגרפים (בין אם הם בוגרי תארים מתקדמים בתחומים דומים, כמו למשל תואר שני במדעי כדור הארץ, תואר שני באיכות הסביבה או תואר שני בקיימות) – חייבים להיות בעלי הבנה רחבה של מערכות היחסים בין האורגניזמים לבין המשקעים באוקיינוסים, כדי לחקור נושאים ספציפיים או תת-דיסציפלינות כמו, למשל, ביולוגיה ימית.

4. אסטרונומיה: מדע היקום

אסטרונומיה עוסקת:

  • בחקר מדעי של עצמים שמימיים (כוכבים, כוכבי לכת, כוכבי שביט וגלקסיות).
  • בחקר תופעות שמקורן מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ כמו קרינת הרקע הקוסמית (אותה קרינה אלקטרומגנטית שבאה מכול כיוון ביקום ונחשבת הוכחה ניצחת לתאוריית המפץ הגדול).

כדי לספק הסבר למקורם ולהתפתחותם של עצמים שמימיים ושל תופעות פנומנליות, האסטרונומיה מיישמת את עקרונות הפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה והמטאורולוגיה.

למה חקר החלל שמעבר לכדור הארץ הוא חשוב?

פשוט, כי גרמי השמים משפיעים עלינו, דיירי כדור הארץ. לדוגמה:

  • הירח מניע את מערכת הגאות והשפל של האוקיינוס
  • אסטרואידים פגעו והרסו שוב ושוב בתי גידול של החי והצומח על פני כדור הארץ
  • ואנרגיה מהשמש מניעה את מזג האוויר והאקלים שלנו.

ידע באסטרונומיה חיוני להבנת כדור הארץ. אסטרונומים יכולים להשתמש גם בידע על חומרים, תהליכים וההיסטוריה של כדור הארץ, כדי להבין יותר לעומק חומרי לכת אחרים – כולל אלה שנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו.

גיאולוגיה: מדעי כדור הארץ

תוכנית לימודים בגיאולוגיה, בדומה לתוכנית לימודים במדעי כדור הארץ עוסקת הפלנטה שלנו, החומרים מהם היא עשויה, מבנה החומרים הללו, והתהליכים הפועלים עליהם, כמו גם חקר האורגניזם שאכלסו את הפלנטה שלנו.

אחד ההיבטים החשובים בתחום זה עוסק בבדיקת האופן שבו החומרים, המבנים, התהליכים והאורגניזמים של כדור הארץ השתנו לאורך זמן.

כמו בוגרי מדעי כדור הארץ, גם הבוגרים של תואר ראשון בגיאולוגיה:

  • מחפשים דלקים ומינרלים
  • חוקרים סכנות טבע
  • פועלים להגנה על סביבת כדור הארץ
  • עובדים כדי להבין את ההיסטוריה של הפלנטה שלנו

בדרך זו, יכולים מדענים אלה לחזות טוב יותר כיצד עשויים האירועים ותהליכי העבר להשפיע על העתיד.

גיאולוגיה היא תחום רב תחומי המורכב מתת-דיסציפלינות כגון:

  • Geoinformatics – גאו-אינפורמטיקה
  • Mineralogy – מינרלוגיה
  • Petrology – פטרולוגיה
  • Astrogeology – אסטרולוגיה
  • Stratigraphy – סטרטיגרפיה
  • Hydrogeology – הידרולוגיה
  • Sediment log – לוגיית המשקעים
  • Seismology – סיסמולוגיה
  • Volcanology – וולקנולוגיה
  • Geomorphology – גאו-מורפולוגיה
  • Crystallography – קריסטלוגרפיה
  • Oceanography – אוקיאנוגרפיה
  • ובנוסף, גאו-פיזיקה, גאו-כימיה וגיאולוגיה כלכלית

מטאורולוגיה: מדע האטמוספירה

מטאורולוגיה היא ענף של מדעי האטמוספירה הכולל כימיה אטמוספרית ופיזיקה אטמוספרית, ומתמקד בעיקר בחיזוי מזג האוויר.

מטאורולוגיה היא מדע מעשי מאוד. אחרי הכול, כולנו מודאגים ממזג האוויר. יש היום דאגה עולמית דחופה באשר לאופן שבו האקלים משתנה לאורך זמן בתגובה לפעולתם של בני האדם. חקר המטאורולוגיה הוא בעל חשיבות קריטית בהגנה על סביבת כדור הארץ.

אוקיאנוגרפיה: מדע האוקיינוסים

רוב שטחו של כדור הארץ מכוסה באוקיינוסים, המהווים משאב חשוב למזון ולטובין אחרים. האוקיינוסים משמשים יותר ויותר כמקור לאנרגיה. יש להם גם השפעה רבה על מזג האוויר, ולמעשה, שינויים באוקיינוסים יכולים להניע או למתן שינויים אקלימיים.

אוקיאנוגרפיה עוסקת בחקר כל ההיבטים הקשורים לאוקיינוסים ומכסה מגוון רחב של נושאים, החל מחיים ימיים, מערכות אקולוגיות, זרמים וגלים, ועד לתנועת המשקעים ולגיאולוגיה של קרקעית הים. חקר האוקיאנוגרפיה הוא בין תחומי. המאפיינים והתהליכים של האוקיינוס פועלים יחדיו, ולא ניתן לבחון אותם בנפרד האחד מהשני.

למשל, מצד אחד ההרכב הכימי של המים משפיע על סוגי האורגניזמים שהאוקיינוס הוא ביתם. מצד שני, האורגניזמים מספקים משקעים לגיאולוגיה של קרקעית האוקיינוס.

אוקיינוגרפים (בין אם הם בוגרי תארים מתקדמים בתחומים דומים, כמו למשל תואר שני במדעי כדור הארץ, תואר שני באיכות הסביבה או תואר שני בקיימות) – חייבים להיות בעלי הבנה רחבה של מערכות היחסים בין האורגניזמים לבין המשקעים באוקיינוסים, כדי לחקור נושאים ספציפיים או תת-דיסציפלינות כמו, למשל, ביולוגיה ימית.

אסטרונומיה: מדע היקום

אסטרונומיה עוסקת:

  • בחקר מדעי של עצמים שמימיים (כוכבים, כוכבי לכת, כוכבי שביט וגלקסיות).
  • בחקר תופעות שמקורן מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ כמו קרינת הרקע הקוסמית (אותה קרינה אלקטרומגנטית שבאה מכול כיוון ביקום ונחשבת הוכחה ניצחת לתאוריית המפץ הגדול).

כדי לספק הסבר למקורם ולהתפתחותם של עצמים שמימיים ושל תופעות פנומנליות, האסטרונומיה מיישמת את עקרונות הפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה והמטאורולוגיה.

למה חקר החלל שמעבר לכדור הארץ הוא חשוב?

פשוט, כי גרמי השמים משפיעים עלינו, דיירי כדור הארץ. לדוגמה:

  • הירח מניע את מערכת הגאות והשפל של האוקיינוס
  • אסטרואידים פגעו והרסו שוב ושוב בתי גידול של החי והצומח על פני כדור הארץ
  • ואנרגיה מהשמש מניעה את מזג האוויר והאקלים שלנו.

ידע באסטרונומיה חיוני להבנת כדור הארץ. אסטרונומים יכולים להשתמש גם בידע על חומרים, תהליכים וההיסטוריה של כדור הארץ, כדי להבין יותר לעומק חומרי לכת אחרים – כולל אלה שנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו.

פרופיל של משרות מובילות בתחום מדעי כדור הארץ

  • גיאולוגים הנדסיים הם מומחים שחוקרים אתרי בנייה עבור פרויקטים הנדסיים אזרחיים רחבי היקף, עוד לפני שמתחילות עבודות העפר. גיאולוגים סביבתיים מתמקדים בנושאים הקשורים לפינוי פסולת מכול סוג שהוא, ולהערכת ההשפעה הסביבתית של הפרויקטים השונים בתחום הבנייה.

  • גאו-הידרולוגים מטפלים במים. הם בוחנים ומנתחים את מקורות המים ותרים אחר איומים במטרה למנוע זיהומים במים. מומחים אלה ממלאים תפקיד מכריע בבניית מאגרי מים.

  • גאומורפולוגיים עוסקים במחקרים הקשורים לארוזיה ולהמסת קרחונים. הם חוקרים את תהליך השחיקה והמסת הקרחונים ונוקטים בפעולות הכרחיות כדי לפתור בעיות אלה.

  • הידרולוגים ומינרלוגים אחראים על זיהוי, מדידה וניתוח של מקורות המים והמינרלים. מינרלוגים מנתחים את המינרלים ואת האבנים היקרות הנמצאים בסלעים ובמינרלים השונים וקובעים את אפשרויות השימוש בהן בתעשיות השונות.

  • גיאולוגים ימיים משמשים בתפקיד שמטרתו לחקור את ההיבטים הפיזיים של האוקיינוסים ושל הזרמים העכשוויים בו.

  • גיאולוגים בתחום הנפט ממלאים תפקיד חשוב ותובעני ביותר. הם עורכים בדיקות ומאתרים את מקום הימצאותם של הגז הטבעי ומרבצי הנפט, הן ביבשה והן באתרים ימיים.
  • פליאונטלוגים חוקרים מאובנים עתיקים. הם עוזרים במסע ההתחקות אחר התפתחות חיי הצומח והחי ומעריכים את הקיום שלהם על פני כדור הארץ.

  • סיסמולוגים מפרשים את הנתונים הנוגעים לתנועה הטקטונית של כדור הארץ, ומזהים את רעידות האדמה ואזורי התרחשות של רעידות אדמה.

  • סטרטיגרפים עוסקים בחקר ההפצה והסידור של שכבות סלע המשקע, הן ביבשה והן בים. הם עוזרים לנו גם להכיר ולהבין את השכבות והחלוקה ליבשות וימים.

  • גיאולוגים עוסקים בתפקיד הנפוץ ביותר, שבו הסיכוי העיקרי למציאת תעסוקה הוא ללמד במוסדות החינוך או לערוך מחקרים אקדמיים באוניברסיטאות.

 

מלבד הדרישות למשרות אלה, יש כמה ג׳ובים ספציפיים שמתמקדים בעמידה בדרישות התעשייה, כמו:

  • ייעוץ סביבתי
  • מומחה לחישה מרחוק
  • מומחה למי תהום
  • מהנדס כרייה, כולל בים
  • מדען סביבה
  • גיאולוג ימי
  • מהנדס נפט
  • גאו-כימאי
  • גאו-פיזיקאי
  • אוקינוגרף
  • עורך דין לאיכות הסביבה
רוצים שיחת ייעוץ חינם?
השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם מהמוסדות הרלוונטים ללא התחייבות

דוגמאות למחקרים בתחום מדעי כדור הארץ

אם תבחרו להמשיך בלימודים לתואר שני ולדוקטורט, כנראה שהמחקר מושך אתכם. הנה כמה נושאים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של האנושות במאה ה-21:

  • שינויי אקלים – דבר אחד בטוח והוא, שתמיד תהיה לנו סביבה. השאלה אם זו תהיה סביבה שבאמת נוכל לחיות בה. מדענים החוקרים את שינויי האקלים מתמודדים לעתים קרובות בקרב די סזיפי. יתכן שבעבודתכם תתמקדו רק בחלק אחד מהבעיה, כמו למשל הפעלה מרחוק של מגדלי ׳משתנים משותפים׳ (Covariance), המודדים כיצד זורמים גזים בין כדור הארץ לשמים. או אולי המשימה שלכם תהיה גדולה יותר. למשל, לגרום לאנשים להסכים ששינויי האקלים הם אכן אמיתיים. כך או כך, תחום זה מציע הזדמנויות תעסוקה רבות.

  • אקולוגיית אש – העלייה בטמפרטורות משמעותה גם שריפות נוספות. כרגע, האקולוגים המתמקדים בחקר הדליקות עובדים קשה כדי להבין כיצד שריפות נדלקות באופן טבעי, כיצד הן בוערות כעת וכיצד הן עשויות להידלק בעתיד. וחשוב מכך, המדענים הללו מנסים להבין כיצד יוכלו בני האדם לחיות בהרמוניה עם האש.

  • אנרגיה מתחדשת – החברה המודרנית נבנתה על דלקים מאובנים, שכעת חוזרים ורודפים אותנו באמצעות שינויי האקלים. אחת הדרכים להתמודד עם בעיה זו היא על ידי פיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, כמו אנרגיית השמש, הרוח והמים. אך למרות שמשאבים חדשים אלה עשויים להיות נטולי פחמן, עדיין הם עלולים להזיק. למשל:
    • אנרגיית הרוח נוטה להעיף ציפורים, כולל אלה שבסכנת הכחדה.
    • כוח הידראולי עלול לחסום דגים נודדים כמו הסלמון ולמנוע מהם את הרבייה.
    • ואפילו אנרגיה סולארית עלולה לחסום את אור השמש מלהגיע לצמחים.

 

כלומר, פיתוח עתיד ירוק פירושו, שניתן יהיה לזהות את האיומים הפוטנציאליים כדי לצמצם או לחסל אותם.

  • אקולוגיה עירונית – כשאנחנו חושבים על הסביבה, אנחנו נוטים לחשוב על הרים ויערות ירוקים, אבל האקולוגיה העירונית חשובה לו פחות מזו הכפרית. הידעתם שאזורים שונים בתוך העיר יכולים להתחמם עד 20 מעלות במהלך הקיץ, בגלל תכנון עירוני לא שוויוני וחלוקה של השטחים הירוקים?

ככול שהעולם הופך יותר לאורבני, אנו חייבים ללמוד ולהבין את ההשפעות של השינויים הללו, כך שנוכל לחיות בהרמוניה עם הטבע. לדוגמה, איך ניתן למנוע מזיהום הכבישים להגיע לים ולזהם את הדגיגים שזה עתה הושרצו? או איזה גודל של שטח צריך לייעד כ׳שטח ירוק׳, ברחבי העיר? אקולוגים עירוניים פועלים למציאת פתרונות לבעיות שכאלה.

  • חישה מרחוק ומערכות מידע גיאוגרפיות –זה לא פשוט להרחיק עד למקום אותו רוצים לחקור במיוחד אם מדובר על חקר שטחים נרחבים. לכן, מדענים נעזרים היום יותר ויותר בכלים טכנולוגיים כמו לוויינים ורחפנים המאפשרים לנטר את עולם הטבע מרחוק. לאחר מכן הם יכולים לשלב את הנתונים שנאספו במפות המוצגות במערכת מידע גיאוגרפית- GIS (geographic information system), ולנתח אותם. מדענים משתמשים היום ב-GIS למשימות רבות כמו למשל, למעקב אחר הפיכתו של פארק הטבע האפריקאי , סרנגטי (Serengeti), לירוק, עם תחילת העונה הגשומה.

  • זיהום רעש ואור – אולי רעש ואור לא נחשבים בעיניכם כמזהמים, אבל הם כן. בתחום מתפתח זה מנסים החוקרים להבין כיצד סביבות רועשות ומוארות משפיעות על האורגניזמים החיים בהן. למשל, כיצד רעש שדה התעופה משפיע על חיות הבר באזור? מה קורה כאשר לוויתני הקטלן, שנמצאים בסכנת הכחדה, לא יכולים להתמצא במחרב באמצעות התהודה, בגלל הרעשים שמקורן בספינות המשא? או כיצד יכולים אורות העיר הזוהרים לבלבל ציפורים נודדות? כל אלה הן דוגמאות לשאלות קריטיות עליהן מנסים חוקרי זיהום רעש ואור לתת מענה.

אולי יעניין אותך גם?

לימודי קיימות – שכר

רוצים שיחת ייעוץ חינם? השאירו פרטים ונדאג שיחזרו אליכם מהמוסדות הרלוונטים ללא התחייבות לימודי קיימות מציעים הבנה טובה יותר של התפקיד שתוכלו למלא בעולם גלובלי

להמשך קריאה »

מעוניינים בשיחת ייעוץ חינם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן