תנאי קבלה למדעי כדור הארץ

להנחיל את הידע וההבנה גם לדור הצעיר

עד כה, התנועה הירוקה, המסורתית, התמקדה בפיתוח מודעות לסביבה, שלא באמת הצליחה לשנות את ההתנהגות הסביבתית של בני האדם ברחבי העולם. לפיכך, כדי להשיג מטרות חינוכיות הקשורות למערכות כדור הארץ, שטרם הושגו, יש להתמודד עם 4 מטרות מחקר מרכזיות:

מטרה 1: פיתוח התובנה הסביבתית

העדויות מלמדות שכדי שאנשים, מבוגרים וצעירים, יוכלו להירתם להגנה על הסביבה, הם זקוקים לידע שידרבן אותם לפעילות בפתרון בעיות גלובליות (כמו: שינויי האקלים העכשוויים, והצורך לנצל מינרלים חדשים, לבחור בשימוש בר קיימא במשאבי מים ולהגן על המגוון הביולוגי והגיאוגרפי). לפי החוקרים, אנשים יתקשו להבין את ההשפעה המואצת של המין האנושי על סביבות כדור הארץ, אם לא יבינו קודם כל את התהליכים המתרחשים בכדור הארץ.

לכן, המטרה הסופית של החינוך בתחום מדעי כדור הארץ צריכה להתמקד בפיתוח תובנה סביבתית. עם זאת, קודם כל צריך לחקור את ההשפעה של מיומנויות חשיבה מערכתיות ותפיסת זמן גיאולוגית מעמיקה, על ההתפתחות של התובנה הסביבתית.

מטרה 2: הבנת הקשר בין מדעי כדור הארץ לרווחה החברתית

למידה מבוססת חקירה בקבוצות קטנות בבית הספר היא חלק טבעי מהגישה של חקר מדעי כדור הארץ. תחום לימודי זה יוצר למעשה הזדמנויות רבות לאינטראקציה חברתית, והוא תלוי ביכולת החברתית של התלמידים לקיים בתהליך הלמידה אינטראקציה בינם לבין עצמם, וביכולת של המורים להתמודד עם היבט חברתי זה.

מטרה 3: הבנת ׳אינסטינקט הלמידה׳ ושימוש בו

גישת החינוך של מדעי כדור הארץ זונחת את דרך הלמידה המסורתית, שבה התלמידים משננים מידע שהעבירו המורים. במקום זאת, הגישה מבוססת על בניית ידע על ידי הלומדים בתיווכם של המורים. לכן, היא מבוססת על מעורבות הדוקה של הלומד בתהליך הלמידה. גישה זו מצריכה הבנה שהלמידה היא אינסטינקט ותהליך טבעי. מנגנון הלמידה שלנו, כמו של בעלי חיים אחרים, הוא אינסטינקטיבי ולכן הוא מתרחש בתגובה לגירוי. הלמידה שלנו התפתחה מעבר להישרדות הקיומית הבסיסית והיא משרתת גם את הסקרנות הטבעית שלנו וגם את הנטייה האנושית המולדת לחפש חידוש ואתגרים. לפיכך, כשמדובר בבני אדם, הגירוי העיקרי ללמידה הוא רגשי, כאשר היכולת הקוגניטיבית עוקבת אחר צורך רגשי זה.

נראה כי הפער בין האינסטינקט הטבעי של הלמידה לבין שיטת ההוראה המסורתית, גורם לתופעה העולמית של תלמידים שלא נהנים מלימודיהם בבית הספר. כדי שיתעניינו בנושא, עליהם למצוא משמעות ורלוונטיות בחומר הנלמד.

לחינוך בתחום מדעי כדור הארץ יש פוטנציאל גדול יותר לעורר את אינסטינקט הלמידה בתלמידים, כי הוא מסייע להם לראות את הרלוונטיות של החומר הנלמד בחיי היומיום שלהם.

מטרה 4: לבחון את ההשפעה הפוטנציאלית של מדעי כדור הארץ על קבלת ההחלטות

כדי ליצור קבלת החלטות מושכלת ויעילה הקשורה לכדור הארץ (מבחינת השפעות האדם על הפלנטה ולהיפך), חשוב לחקור את המנגנונים שבהם משתמשים אנשים כדי לקבל החלטות על כדור הארץ. המטרה הסופית היא לפתח ציבור בעל אוריינות מדעית שיוכל לקבל החלטות מושכלות לגבי העולם בו אנחנו חיים.

לאור הצרכים הגלובליים ההולכים וגדלים, נדרשות מערכות החינוך למקד את הפעילות בעבודה שתוכל לבנות קשרים, בין קבלת החלטות בעולם האמיתי לבין מה שקורה בכיתה או במסגרות החינוכיות האחרות.